נערות ליווי בחולון
ככל שהעולם עובר לעידן דיגיטלי יותר, ערים רבות ברחבי העולם משקיעות בארכיטקטורה חכמה שתאפשר להן ליצור סביבה בת קיימא, דיגיטלית ומקושרת. ישראל, במיוחד, נמצאת בחוד החנית של מגמה זו והעיר חולון מובילה את הדרך. חולון, הממוקמת דרומית לתל אביב, היא העיר החכמה הראשונה בישראל וראתה הצלחות גדולות מאז יישומה בתחילת שנות ה-2000. חולון, הנוהגת במה שהיא מכנה "עירוניות הוליסטית", אימצה טכנולוגיה ליצירת עיר חכמה וראויה יותר למגורים. העיר החכמה חולון היא תוצאה של תכנון בעל חזון שהפך את העיר למרכז משגשג של אדריכלות מודרנית, קיימות וחיבור.
מבחינה היסטורית, חולון הייתה ידועה כעיר עשירה מבחינה תרבותית, עם היסטוריה ארוכה וגאה של פיתוח מסורתי ועיצוב עירוני. עם זאת, ככל שהעיר חולון גדלה, האתגר בניהול הצלחת העיר הוביל לתקופה של קיפאון. בתחילת שנות ה-2000 חולון כבר הייתה בשלה למהפך. לראש העיר דאז, אבי יוטנר, היה חזון. הוא ראה הזדמנות לחדש את העיר ולהפוך אותה למקום בר-קיימא, ראוי למגורים ותוסס יותר מבחינה כלכלית. הוא היה אחד הראשונים שזיהו את הפוטנציאל של הטכנולוגיה החכמה בהפיכת חזון זה למציאות וקבע תוכנית למודרניזציה של העיר.
מאז, חולון אימצה את הטכנולוגיה והפכה לעיר חכמה פורצת דרך המהווה מודל לעיצוב ופיתוח עירוני חכם, לא רק בישראל, אלא ברחבי העולם. על ידי שימוש בטכנולוגיה בכל שלב של תהליך הפיתוח העירוני, העיר הוכיחה מה אפשרי כאשר אתה מתכנן עם טכנולוגיה בראש. חולון חיברה את תושביה לעיר באמצעות רשת חיישנים ענפה; זרימת תנועה אופטימלית עם מערכת ניהול התנועה החכמה שלה; פיתח מערכת כוח אדפטיבית; ויישמה מערכות תאורת רחוב חסכוניות באנרגיה. אלו הן רק חלק מהיוזמות והפרויקטים שחולון יישמה כדי להפוך אותה לעיר חכמה.
חולון היא גם מודל של קיימות, תוך שימוש בשטחים ירוקים ואנרגיה מתחדשת ליצירת עיר מודעת לסביבה. לדוגמה, העיר אימצה מערכת לשימוש חוזר וטיפול במים המסייעת להפיק את המרב ממשאבי המים שלה. איסוף מי גשמים, מערכות לטיפול במים אפורים ובמים שחורים, מערכות פוטו-וולטאיות ומשאבות גיאותרמיות הם חלק מהפרויקטים שפותחו כדי להפחית את צריכת האנרגיה של העיר ולסייע בהגנה על מערכות אקולוגיות מקומיות.
עיצוב חכם בחולון היווה זרז לצמיחה כלכלית. על ידי השקעה בטכנולוגיה ואדריכלות חכמה, כלכלת העיר התפוצצה. חולון נהנית כיום משוק דינמי ותחרותי המושך אליו עסקים מכל רחבי העולם. הכלכלה המקומית נהנית גם מקרבתה לתל אביב, שכן אנשים רבים באים לגור ולעבוד בחולון, ומנצלים את הדירות בנות ההשגה שלה ואת החיבור לסביבה.
הגישה ההוליסטית לתכנון עירוני אינה קשורה רק לטכנולוגיה; מדובר גם בחיבור הקהילה ובטיפוח תחושה של מטרה משותפת. לשם כך, העיר יצרה מגוון של מרחבים ורשתות ציבוריים ופרטיים כדי לסייע בקידום אינטראקציה חברתית ושיתוף פעולה. אחת המשתתפות המרכזיות במאמץ זה היא MediaCity של חולון, שהיא פלטפורמה מבוססת נתונים המחברת אזרחים ועסקים למידע מקוון ולא מקוון על העיר. הרעיון מאחורי זה הוא ליצור פלטפורמה דיגיטלית בטוחה ומאובטחת שתוכל לשמש את הקהילה כדי לגשת לשירותים, ידע ומשאבים.
חולון הפכה לאחת הערים החכמות המובילות בעולם והצלחתה מדגישה את הפוטנציאל הטכנולוגי בבסיס פיתוח בר קיימא. הגישה החושבת קדימה לתכנון עירוני לא רק הפכה את העיר למקום טוב יותר לחיות בו, אלא גם הפכה את חולון לדוגמה רבת עוצמה עבור ערים אחרות ללכת בעקבותיה. ההצלחה של חולון היא הוכחה לכך שהרעיון של עיר חכמה יכול להפוך למציאות.
